החלטה בתיק ת"א 1086-07-12

1.         ביום 27.12.12 ניתנה החלטה על ידי הדוחה את בקשת התובעים (להלן:"המבקשים") למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד הנתבעים (להלן:"המשיבים"), בהתאם לתקנה 97 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן:"תקסד"א").

המבקשים טענו כי המצאת כתב התביעה למר ברנשטיין ומשרד גורניצקי דינה כהמצאה כדין למשיבים.

            במסגרת ההחלטה מיום 27.12.12 לא קבעתי דיון לחקירה על תצהירים לאור עמדת הצדדים עצמם בנוגע לאופן מתן ההחלטה והצורך בחקירות.

            המשיבים ציינו בתגובתם לבקשה כי אם ביהמ"ש לא ידחה את הבקשה מטעמי התגובה, יקוים דיון במסגרתו ייחקר מבקש 2 על תצהירו (סעיף 134 לתגובה מיום 15.11.12).

            המבקשים כתבו בתשובה לתגובה מיום 24.12.12 כדלקמן:

            "76. לפני חתימה יוער, כי אין כל ממש בבקשת המשיבים לזמן את מר כץ עוז לחקירה על תצהירו, והיא נועדה רק על מנת לדחות את הקץ ולהביא לסרבול מיותר של ההליכים ולהארכתם. תצהירו של כץ עוז כולל עובדות שאינן שנויות במחלוקת, כמו גם את הנתונים שהובאו ממסמכי המשיבים עצמם, ודי במסכמים שצורפו לבקשה ותשובה, בהעדר כל ערעור על האותנטיות שלהם, כדי לבסס את היותם של ברנשטיין ומשרד גורניצקי מורשים.

            בנסיבות אלה, אין כל צורך בחקירה וניתן ליתן החלטה על בסיס החומר הכתוב.

            77.יחד עם זאת, ככל שבית המשפט הנכבד יראה לנכון לקיים דיון בבקשה, בגדרו ייחקר מר כץ עוז, עומדים המבקשים על חקירת המצהיר מטעם המשיבים".              

2.         לאחר מתן ההחלטה ביום 27.12.12, הוגשה לפני בקשה מטעם המבקשים לעיון חוזר בהחלטתי מיום 27.12.12 ונטען כי לא היתה כוונה לוותר זכותם לחקור את מר ברנשטיין (המצהיר מטעם המשיבים) אלא רק צוין כי בנסיבות העניין אין צורך בחקירה של מבקש 2.

            המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, המבקשים ויתרו מפורשות על חקירת המצהירים.   

3.         למיטב הבנתי, אפשר היה לפרש את האמור בתשובה לתגובה מטעם המבקשים מיום 24.12.12 כויתור על חקירת המצהירים. כך הבנתי את האמור בתשובה לתגובה וכך מבינים ב"כ המשיבים את הכתוב. יחד עם זאת, לאור פסה"ד שניתן בביהמ"ש העליון  ברע"א 2453/98 קירשנר נ' סבנטין תעשיות אופנה (1988) בע"מ (30.8.98) שם הוחזר העניין לביהמ"ש המחוזי  על מנת שיתיר חקירה של מצהירים במקרה בו לא ביקשו המשיבות בתשובתן בכתב לבקשה לחקור את המבקשים על התצהיר, אך מיד כשנתברר להם שביהמ"ש החליט על יסוד הכתובים בלבד, הם ביקשו לבטל את ההחלטה ולקיים חקירה על התצהירים וכן בהתחשב בכך שהמבקשים בענייננו מבהירים את כוונתם בנוגע לטענותיהם בסעיפים 76 ו -77 לתשובה לתגובה ועומדים על קיום דיון, בגדרו ייחקר המצהיר מטעם המשיבים, אני מורה על ביטול החלטתי מיום 27.12.12.

4.         בנסיבות אלה, יתקיים דיון ביום       26/5/13 בשעה 9:00   בנוגע לבקשת המבקשים למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד המשיבים, בהתאם לתקנה 97 (א) לתקסד"א, במהלכו יוכלו המבקשים לחקור את המצהיר מטעם המשיבים וכפועל יוצא, תהא זכות גם למשיבים לחקור את מבקש 2.      

5.         אוסיף ואציין כי בנסיבות שלפני ראוי היה שהמבקשים יפנו לביהמ"ש בבקשה לקבל היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט עפ"י תקנה 500 לתקסד"א ולא ישקיעו אנרגיה כה רבה בהליכי ביניים מסוג זה, ביחוד כאשר מדובר בתובעים, שהאינטרס שלהם  אמור להיות בקידום ההליך. 

6.         הוצאות יפסקו בסיומו של ההליך.

7.         המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים. 

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ג, 04 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: